#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נחלקו אדמון ורבנן אי תשב עד שתלבין ראשה לתנא דמתני'?<br>ולר' יוסי בר""י דברייתא?<br>ומ""ט דאדמון?<br>וכמי הלכה?"	"לתנא דמתני': כשאביה פסק עליה, דלחכמים תשב עד שתלבין ראשה, לאדמון יכולה לומר אבי פסק אני מה אעשה. או כנוס או פטור.<br>לריב""י: כה""ג לכו""ע או כנוס או פטור. והמח' כשהיא פסקה, ולאדמון יכולה לומר סבורה הייתי שאבא נותן, מה אעשה שאינו נותן. או כנוס או פטור.<br>הלכה כאדמון אליבא דריב""י דבכל עניין אמרינן ליה או כנוס או פטור."	כתובות דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""תנא במה דברים אמורים <font size=""4"">(מח' אדמון ורבנן בפסק ופשט רגל) </font>בגדולה אבל בקטנה לכו""ע כופים.""<br>למי כופים לס""ד ולמסקנא?"	"לס""ד כופים לאב ליתן. והקשו דאדרבה, בגדולה יש לכפות יותר דפסיקתה קיימת.<br>אלא בקטנה כופים לבעל ליתן גט."	כתובות דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חנן אמר במתני' ב' דברים, ואדמון אמר שבעה. האם הלכה כמותם?	"הלכה כחנן בכל דבריו.<br>והלכה כאדמון רק בדברים שאמר ר""ג רואה אני את דברי אדמון."	כתובות דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין העורר על השדה והוא חתום עליה בעד? ומ""ט?<br>ובחתום עליה כדיין קיום? ומ""ט?<br>ובעשאה סימן לאחר?<br>ובעשאה סימן לעצמו? ומ""ט?"	"חתום בעד לאדמון אומר השני נח לי הראשון קשה הימנו. לחכמים איבד את זכותו.<br>חתום כדיין קיום לכו""ע לא הפסיד זכותו, דהדיינים חותמים על הקיום גם בלא קריאת השטר.<br>עשאה סימן גם לאדמון איבד זכותו, דל""ש ה""ט דהשני קשה לי.<br>עשאה לעצמו לא איבד, דאמר אי לאו דעבדי הכי לא היה מוכר לי. ואם הייתי מוסר מודעה היה שומע, דחברך חברא אית ליה."	כתובות דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' טענות אפשר לזכות בדין גם בעשאה סימן לאחר?<br>ומה טען האפוטרופוס לפני אביי?<br>ומה אמר אביי?	"א. לא עשיתי אלא משום תלם אחד. ב. חזרתי ולקחתיה ממנו.<br>האפוטרופוס טען תחילה על תלם אחד, ואמר אביי שיתן לכה""פ אחד. וכיון דהוי עליה ריכבא דדקלי טען שאם היה אבי היתומים קיים היה אומר חזרתי ולקחתי ממנו, והצדיקו אביי.<br>ואמר אביי דהמעמיד אפוטרופוס ליתומים יעמיד כמו זה המחזר אחר זכויות היתומים."	כתובות דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן פליגי אדמון ורבנן במי שאבדה לו דרך שדהו?<br>והאם יש ללמוד מזה לאומר דקלא לברת וחלקו היורשים את הנכסים?<br>ומה הדין באמר דקלא לברת ונתנו לה תרי פלגי דקלא?	"בחד דאתי מכח ד', אי אמר ממ""נ אית לי דרכא גבך, או דא""ל אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרי למרייהו.<br>רב יוסף סבר ללמוד לחלוקה כה""ג, וא""ל אביי דל""ד דהתם כל חד מצי מדחי, אבל הכא ודאי יש לה דקל בחלוקה. אלא היא תיטול דקל, והם יחזרו ויחלקו ביניהם את השאר.<br>הסתפקו אי קרו אינשי לב' פלגי דיקלא דיקלא, ופסקו דקרו, ויכולים לתת כך. דיד בעל השטר על התחתונה."	כתובות דף קט		
